האמת על איך קריירה מתקדמת באמת

"למה לא מגלים לנו את זה?"

היא ישבה מולי עם חיוך קטן, קצת מבואס.

ממש לפני כן דיברנו על כך שרוב האנשים חושבים שההתקדמות בקריירה היא כמו טיפוס על סולם. תמיד למעלה, תמיד באותו נתיב.

ואני אמרתי לה שאני רואה זאת ממש אחרת. שאני חושבת על מסע הקריירה כמו על קיר טיפוס. לפעמים זזים הצידה, לפעמים עולים למעלה, ולפעמים אפילו יורדים נקודה אחת למטה כדי למצוא את הדרך להמשיך בצורה הנכונה והמדויקת.

"אותי תמיד לימדו שזה באמת כמו סולם " היא אמרה. "איך לא ידעתי את זה אז, כשהציעו לי את העבודה המגניבה הזו בחוות סוסים? איך ויתרתי על זה?".

היא בחורה סופר מוכשרת עם ניסיון מרשים בעולמות השיווק, שנלכדה, כמו רובנו, בתפיסה הצרה של מה קריירה "אמורה" להיות.

אלו בין הרגעים שמזכירים לי למה אני אוהבת ללוות תהליכי ייעוץ קריירה. נכון, יש סיפוק אדיר כשנועצים מבינים מה הם באמת רוצים לעשות, אבל יש גם רגעים מרגשים של הבנה חדשה. כמו כאן, למשל. ההבנה שמגיע לנו לבחור, ושיש הרבה אופנים בהם אפשר לנהל את המסע המקצועי שלנו.

התובנות שלנו על קריירה מתעצבות בבית הורינו כששמענו אמירות כמו "חשוב ללמוד מקצוע מכובד", "צריך עבודה יציבה", מסרים שהפכו לאמיתות מוחלטות בתודעה שלנו.

אבל העולם היום אחר. הוא דינמי, גמיש ומשתנה בקצב מסחרר. תפקידים שלא היו קיימים לפני עשור, מבוקשים היום, ותפקידים מסורתיים התפצלו לכיוונים מפתיעים.

וגם אנחנו השתנינו, חיים יותר שנים, עובדים יותר זמן, ומחפשים משמעות ואיזון בדרכים שונות בכל תקופת חיים. מה שהתאים בגיל 25 לא בהכרח יתאים בגיל 45, ובהחלט לא בגיל 65, כשרבים מאיתנו עדיין יהיו פעילים בשוק העבודה.

היכולת לראות את הקריירה כקיר טיפוס ולא כסולם חד-כיווני היא כמעט הכרחית כיום.

במקום לשאול "איזה מקצוע אבחר לכל החיים?", אולי כדאי לשאול למשל "מהו הצעד הבא שנכון עבורי כרגע?". זו הבנה שמאפשרת לנו לבחון מחדש את הדרך בתקופות שונות, לזהות אחיזות חדשות, ולפעמים, אף לקפוץ לקירות אחרים לגמרי.