top of page
  • Writer's pictureGali Bar

המסע לקריירה משמעותית - כשהפחדים לא עוצרים אותנו (פורסם ב 7.3.24)

"קריירה". איזו מילה גדולה. מילה של גדולים.

עוד מילדות שואלים אותנו מה נרצה להיות כשנהיה גדולים, או במקרה הפחות טוב (אך המאד שכיח) מסבירים לנו מה נרצה להיות כשנהיה גדולים. אנחנו מקבלים החלטות על עתידנו המקצועי בגילים צעירים מאד, בשנות ה – 20 שלנו.

האם הבחירות מהגילים האלו עומדות במבחן הזמן? לפעמים כן. ואז זה נהדר.


אבל לפעמים, ולא מעט פעמים, הן לא.


לעיתים זה ברור מההתחלה, ולעיתים זו תחושה שמזדחלת לאט לאט עם השנים. ספקות קטנים, חוסר סיפוק, חוסר עניין, שחיקה ותסכול שיכולים להצטבר למרמור קטן. לפעמים גם למרמור גדול.

וזה רע.

כי הקריירה היא לא רק מקור פרנסה. היא חלק משמעותי מהזהות שלנו ותופסת חלק ניכר מהיום ומהמשאבים שלנו.

סיפוק ותחושת משמעות בתחום התעסוקתי, הם בעלי השלכה ישירה על יתר מעגלי החיים- על המשפחה, על הזוגיות, על המצב הכלכלי, על ה- well being האישי ותחושת הערך שלנו.

אבל המחשבה על יציאה לדרך חדשה, על הסבה מקצועית, היא מחשבה מאד מאד מפחידה ומבהילה והיא מביאה איתה את החברות הפולניות שלה, מחשבות מבהילות נוספות. איך עושים את זה עכשיו, באמצע החיים? מה עם כל הידע והניסיון שצברתי? הכל יורד לטמיון? מה, להתחיל הכל מהתחלה? מה המשפחה תגיד? ואיך בכלל בוחרים מקצוע חדש?

ואני כ"כ כ"כ מכירה את זה, לא רק כיועצת קריירה שמלווה נועצים סביב הסוגיות האלו בקליניקה, אלא כמי שחוותה זאת בעצמה.

אחרי שנים רבות בעולמות ה- HR, בארגונים טובים ומעניינים, בתפקידים בכירים, בעבודה עם הנהלות איכותיות ומנהלים נהדרים, המחשבות האלו החלו לרחוש גם בי.

היה לי פעם מנכ"ל שאמר שמבחינתו, המבחן הוא כמה קל רגליים הוא מרגיש כשהוא יורד במדרגות ביתו לעוד יום חדש בעבודה. הוא אמר שכשהוא לא ירגיש יותר את החדווה הזו, הוא ידע שהוא צריך לעזוב.

אז כן, לפי המבחן הזה, הייתי צריכה לעזוב מזמן. כבר זמן רב שלא יצאתי לעבודה בצעד קל. אבל הפחדים ומחשבות מכווצות רבות עצרו אותי מלעשות את הצעד.

עד שבסוף עשיתי אותו. עם אשת מקצוע שנתנה לי ביטחון, כלים וידע. ששאלה שאלות נכונות ועזרה לי לדייק ולקבל החלטה. לא מתוך פחד, אלא מתוך בחירה מושכלת, אמיצה ונבונה.

והיום, וכבר שנים, שאני כ"כ שמחה ומאושרת בעשייה שלי, בבחירה שלי.


וכשאתה מוצא את המקום המדויק עבורך, זה באמת שווה את המסע. זה משנה חיים.

בתמונה, רגע של מנוחה מחיי התעסוקתיים הקודמים, בביקור אינטנסיבי אצל צוות הפיתוח שלי בבולגריה.

טובעת בעבודה ומאוהבת בה עד כלות.




1 view0 comments

Comments


bottom of page