top of page
  • Writer's pictureGali Bar

להכיר את תחנות התדלוק שלנו: למה חשוב לזהות את המשאבים האישיים הממלאים אותנו (פורסם ב- 13.6.24)

ביום חמישי שעבר הייתי באוניברסיטה. היה לי יום קשה והייתי מאד מתוסכלת. הייתי כ"כ מוצפת ובכזה חוסר שקט לא אופייני, שבקושי יכולתי לשבת בשיעורים.


באחת ההפסקות, מצאתי את עצמי יורדת במדרגות, עד שהגעתי לאודיטוריום ענק ממנו בקעה מוזיקה. כמובן שנמשכתי לשם והצצתי פנימה. ראיתי שהאולם ריק ועל הבמה נערכה חזרה מוסיקלית של קבוצת נגנים וזמרים שבדיוק שוחחו ביניהם. בכניסה לאולם עמד אדם שנראה אחראי על המתרחש, ושאלתי אותו אם אני מפריעה. לשמחתי הרבה הוא ענה "ממש לא".


נכנסתי לאולם והתיישבתי באחד הכסאות. ישבתי מכווצת עם מועקה ענקית בגוף ועצב גדול בלב.

כמה שניות לאחר מכן החל אחד הנגנים לנגן בפסנתר, ואז הצטרף אליו בחור שניגן על כינור קטן ונגנים נוספים החלו לנגן גם הם.

הרגשתי שפתאום נכנס קצת אוויר, שאני נושמת.


לאחר מכן החל לשיר בחור עם קול מדהים והצטרפה אליו בחורה נוספת.

מצאתי את עצמי עוצמת עיניים ושוקעת בכסא. הרגשתי את הצלילים של המוזיקה עוטפים אותי, מרגיעים, ומלטפים, ואיך הגוף שלי נרפה ונרגע למולם.


ידעתי שנותרו לי דקות בודדות עד השיעור הבא אבל הן היו עבורי מקור חשוב לשקט ואפשרו לי לנשום קצת בתוך סערת הרגשות הגדולה בה הייתי.


חזרתי לשיעור הבא קצת יותר בטוב ובליבי הודיתי על המתנה הקטנה גדולה הזו.

שנים שאני יודעת שמוזיקה היא אחד המשאבים שלי. מרגיעה, ממלאת, מנשימה ולעיתים מרפאה. וכ"כ חשוב לו לאדם, שידע מה הם המשאבים העומדים לרשותו.


אנחנו חיים בתקופה כ"כ מורכבת, עם קשיים רבים מפנים ומחוץ, שכדאי וחשוב ונחוץ עד מאד, שנדע מה המשאבים שלנו. מה עוזר לנו, תומך, מרגיע ומסייע למלא את המיכל שלנו, שלמרבה הצער, מתרוקן תדיר.

זה יכול להיות חיבוק, מפגש משמעותי, מדיטציה, ספר, ספורט, טבע, יצירה ועוד. איש איש ומשאביו.


זה נכון, האדם הוא יצור מדהים ומכונה יוצאת דופן. אך כל מכונה זקוקה לדלק. וחשוב לדעת את הדרך לתחנת הדלק הסמוכה.


בתמונה, התדלוק האחרון שלי בהודו, לפני שנה.




2 views0 comments

Comments


bottom of page